יום שחור למדינת ישראל

זִכרו את היום הזה, יום רביעי, י"א בכסלו, 7 בדצמבר 2011. זהו יום עצוב בהיסטוריה של מדינת ישראל, יום שדגל שחור מתנוסס מעליו, יום שבו נשיא מדינה נכנס לרצות שבע שנות נאסר על עבירות חמורות, עליהן נאמר בתורת ישראל "כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה".

פרשת קצב ידעה עליות ומורדות, פיתולים ותפניות בחמש השנים האחרונות. היא היתה עמוסה לעייפה בסחרירים, המאבק העיקרי בה נעשה מעל גבי כלי התקשורת ורב בה השקר על האמת: השקר של התהדרות התקשורת ביכולתה לשפוט, השקר של מראה העיניים והלך הנפש, השקרים הרבים שבית המשפט קבע – אובייקטיבית, ללא קשר למעשה האונס – שנשיא המדינה לשעבר בחר לנקוט בהם. רבנים, תקשורתנים ואנשי משפט עגו-חגו בסיחרור סביב מדורת ההתלהמות, שהאמת רחוקה ממנה והלאה.

לא נמצא איש ישר שיעצור ויישאל מה היה לנו. כיצד אנו מגיעים למצב שבו הדיון הציבורי נסוב סביב השאלה האם נשיא המדינה קיים או לא קיים יחסים בהסכמה או שלא בהסכמה עם עובדת הסרה למרותו. כיצד יחסי עבודה תקינים הפכו ליחסים של ניצול ואין פוצה פה ומצפצף. כיצד כבודן של נשים לא נשמר, לא ברחובות מאה שערים, שם הן מכוסות עד לחוסר צניעות ולא בשורות צה"ל, שם הן מושא לבדיחות תפלות של גברים זחוחים. כיצד הפכנו מחברה שואפת צדק ושיוויון, חברה המבקשת צדק חברתי אמיתי, לחברה שופטת ואכזרית שמעלה על המוקד את העבריינים והחשודים, אך שוכחת להכות על חזה שלה.

זהו יום עצוב למדינת ישראל, ועל כן יום שראוי לידום בו. לא לפרשן, לא לנבא ולא לצפות; לא לשמוח לאיד ולא להטיל ספק. "יישב בדד וידום כי נטל עליו". נדמה ששכחנו אֶבל מהו, לאומיות מהי, כבוד של עם שנרמס לעפר מהו. כניסת נשיא מדינה לכלא אינה בושה רק לו ולמשפחתו, היא בושה לכולנו.

ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים שהתכנסה אתמול כדי לדון בשלילת הזכויות הטקסיות שמגיעות לקצב במסגרת היותו נשיא לשעבר, התפזרה מבלי להחליט, כביכול מטעמים טכניים. טוב לשרים כי ההחלטה שיגיעו אליה, בסופו של דבר, לא תיעשה מתוך אווירה קטנונית ונקמנית, אלא מתוך ראייה כוללת של כבודו של עם ישראל.

באופן אירוני, החלטות הועדה נוגעות לזכות להלוויה ממלכתית, קבורה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל וקדימות בהנצחה ממלכתית. הנשיא לשעבר כבר נקבר וקלונו הונצח. להק העורבים כבר חג מעליו והעיסוק המתמיד בשאלת התאבדותו מהווה קדימון למשאלות-לבם של הצופים מן הצד.

השאלה הגדולה כעת היא מה למדנו ומה הצעדים לתיקון שאנו, כחברה, מסוגלים לקבל על עצמנו.

(פורסם כמאמר מערכת במקור ראשון 7.12.11)

תגובה אחת בנושא “יום שחור למדינת ישראל”

  1. לא עניין אותי לקרוא היום חדשות. כל עניין קצב סימל עבורי ירידה של מעמד המוסדות הלאומיים שלנו, מיום שנבחר לנשיא ועד יום שנכלא, וזה מעציב אותי אך האנרגיות שלי מתועלות לכיוונים אחרים של תיקון. אך דבריך יפים ומדויקים, סוג העיתונות שאני מצפה לה ושאני מסוגל לקרוא גם בהקשר האומלל הזה. יישר כח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: