יש שליט, אין מנהיג

החל מהבוקר אני מסתובב כאבל בין חתנים.

בשעה האחרונה היתה אצלנו ברדיו תכנית ד"ש עם שיר. "התקשרו אלינו ואמרו כמה אתם שמחים על עסקת שליט", אמר רועי בן חמו המקסים. זו תחושתו של כלל עם ישראל בשעות אלו.

אבל אני הלום דאגה. על הגאווה הלאומית אינני מדבר, אולי היא לא שווה את המחיר. גם לא על האסטרטגיה החשובה שלא לנהל משא ומתן עם ארגוני טרור, כנראה שגם הערך החשוב הזה, ערך ששווה חיי אדם, איבד מכוחו עם השנים בהן גלעד שליט נעדר.

אני הלום דאגה מהסיבה הפשוטה שראש הממשלה נתניהו, כאשר רובו של עם ישראל עומד מאחוריו, בחר להחליף חיים בחיים. תחושתי היא שהעסקה התאפשרה בשל ההערכה הבלתי מודעת של אזרחי ישראל כי ישנו מחיר, אך מי שישלם אותו יהיו המתנחלים.

מדינת ישראל והשב"כ יידעו להתמודד עם מחבלים בעזה. גם עם ההשפלה הקשה שבניצחונו של חמאס ויכולתו לכופף את מדינת ישראל וצבאה החזק. אולם הם לא יוכלו להתמודד עם פיגועים 'ספונטניים', כאלה שיבוצעו בצורה מאולתרת: עם  M-16 אחד ומכונית. עם סכין בין השיניים בקפיצה מעל גדר.

עם ישראל שלח למעלה ממאה מחבלים לשטחי יהודה ושומרון ולמזרח ירושלים. שם ההורים שלי גרים. שם גרים רבים מחבריי. שם גרים שרידי משפחת פוגל, רק מאות מטרים וגדר מתכת לא אינדיקטיבית מפרידה בינם לבין המבקשים לרצוח אותם. וכעת נוספו להם מאות בעלי ניסיון.

אני מאמין לראש השב"כ כשהוא אומר ש"רמת הסיכון שישראל נוטלת על עצמה בשחרור המחבלים היא רמה שניתן להתמודד איתה". בצער אומר שעם ישראל נכון להתמודד עם רצח כמה מתנחלים תמורת הבטחת שלומו של חייל.

רק דבר אחד אני מבקש: אל תדברו על 'ערבות הדדית'. זו אינה ערבות אלא העדפת דם על דם. זו התערבבות מסוכנת של תכניות ריאליטי, שם 'אהובי הקהל' זוכים בפרסים יקרי ערך, לבין החיים שלנו, של החיילים והאזרחים שלנו, אפילו שהם אזרחים סוג ב' שגרים מעבר לגדר ההפרדה.

"למדנו מהטעויות של משפחת ארד", אמר נעם שליט, וידע היטב מה אמר. למשפחת ארד לא היתה תמי שינקמן, דוברת. לא היה שמשון ליבמן, ראש מטה, לא היה מערך משומן היטב של יח"צנים ורכזי פעילות. נכון, גורלו של רון ארד עצוב ונורא, להבדיל מגורלו, אני מקווה, של גלעד, זאת בזכות הבאת תמונתו, דיוקנו, סרטי הוידאו שלו ושל משפחתו לכל בית בישראל.

השאלה היא מה המחיר שישלמו אחרים. ולאסוננו, הוא עומד להיות גבוה.

~~~

אני מצרף פה את השיר המתאים ליום הזה. לא "יותר מזה אנחנו לא צריכים", השמח, אלא "בדרך הביתה". הנה בא עוד יום שמח. משוגע על כל הראש.

גם הרשומה של אריאל סרי לוי מומלצת. חג שמח.

7 תגובות על ״יש שליט, אין מנהיג״

  1. שיחרור שליט ומסקנות טרכטנברג

    שיחרורו של החייל גלעד שליט תמורת אלף מחבלים שביניהם ארכי מרצחים משחרים לטרף מבליט, עם כל הנימוקים המדיניים כבדי המשקל להחלטה, גם את זרועה הכוחנית של הממשלה.

    שיחרור המחבלים תובע מאזרחי המדינה הגברת כוננות וערנות ביטחונית אישית בכל מקום ולטווח זמן בלתי מוגבל.

    בעבר, בכל מדינה דיקטאטורית בנוסח רפובליקות הבננות של אמריקה הדרומית, כאשר המשא ומתן של המשטר עם עם תובעי הצדק החברתי נכשל, הפעילה המממשלה את הצבא והמישטרה ודיכאה בכוח את המרד.

    גם במדינת ישראל עשויים כעת אלה הנמצאים בלב המערכה החברתית לחשוב כי מכיוון שדרישותיהם לצדק חברתי לא התקבלו במלואם הפעילה הממשלה את מנגנון הכוח שברשותה, וזאת בדרך עקיפה באמצעות עיסקת שליט, כדי לדכא אותם.

    לאחר העיסקה האפשרות לפיגוע מחבלים במקומות ציבוריים היא רבה הרבה יותר, ופעילי המחאה החברתית יירתעו מאירגון הפגנות, הקמת מאהלים, ומכל חשיפה פומבית אחרת, מחשש שייפגעו או שיסיחו את דעת הציבור מעירנות לביטחון האישי.

  2. נחום שלום!

    מסכים באופן מסוים עם דבריך, אך רוצה להוסיף שגם אם נכון הדבר – אותם אנשים שמוכנים לבצע את ה'החלפה' (ואולי גם הפגינו בת"א על דיור בר השגה ושאר קובלנות) באמת לא מוכנים לעמוד גם מאחורי מפעל ההתנחלויות בצורתו הנוכחית. לא שזה מצדיק את העסקה, זה רק שם את טענתך בתוך המסגרת המתאימה לה. אין כאן צביעות, יש כאן דווקא קו מאוד ברור לאורך כל הדרך..

    יאיר

    1. השאלה היא אם 'לא לעמוד מאחורי מפעל ההתנחלויות' פירושו לאפשר את רציחתם של הנוטלים בו חלק. כי על פי מה שאני רואה, זה מה שאומרת עסקת שליט, ואם כן, הדיבורים על 'ערבות הדדית' הם צביעות. והוא שאמרתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: