האהבה תנצח

 

שיחה קצרה ומעניינת שערכתי עם פרופ' שלום רוזנברג לפני זמן מה.

~~~

פרופסור שלום רוזנברג (75) הוא אחת הדמויות המקוריות והמעניינות שקיימות בשיח האקדמי, ואף בזה הדתי. כבר ארבעים שנה שהוא מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לפילוסופיה ולמחשבת ישראל. מלבד חיבוריו הרבים, הוא גם מספיק למשוך בעט בעיתון 'מעריב' ובעבר גם פה, מעל דפי העלון "שבת בשבתו". לכבוד הימים הנוראים, ביקשנו לשוחח איתו על יהדות, פוסט-מודרניזם וחינוך.

 

שלום רוזנברג נולד וגדל בבואנוס איירס שבארגנטינה. בראשית שנות הששים עלה ארצה, לאחר לימודי הנדסה, אך כאן חשקה נפשו דווקא בהגות, והוא השלים את תאריו בחוג למחשבת ישראל בירושלים. למד אצל גדולי המורים של אותה תקופה, ביניהם 'מר שושני' אותו הוא מגדיר 'מורי הנפלא והמסתורי', ואף עוסק בהוצאת מחברותיו האישיות לאור. הוא נשוי לרינה רוזנברג, במקצועה פסיכולוגית, אב לשבעה וסב לעשרה.

התמחותו של פרופ' רוזנברג היא בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים. הוא כיהן כראש החוג למחשבת ישראל והרצה בהרווארד, היה מעורב ביוזמות ציבוריות, והיום אף עורך מפגשים של קבוצות הידברות בין אנשי רוח דתיים וחילוניים.

עיקר ייחודו של רוזנברג- שמעבר להיותו מרצה הינו גם הוגה דעות בפני עצמו- הוא השילוב אותו הוא יוצר בין הגות ופילוסופיה לבין תחומי דעת ורוח אחרים, כגון פסיכולוגיה, ספרות וקולנוע. בתוך עיסוקו המחקרי הוא מתיך אלה באלה מחקר הגות יהודית מתקופת התלמוד, הגות יהודית חדשה, והתמודדות אקטואלית של עולם דתי עם הגות פוסט-מודרנית.

 

פרופ' רוזנברג, מה מצבו של האדם הדתי בעולם הפוסט-מודרני?

"אני אוהב לסכם את תורת רבי נחמן מברסלב- מנקודת מבט דורנו- כקובעת שיש מאבק מתמיד בין שני משולשים רעיוניים. מאבק בין המשולש היהודי הקלאסי: אמונה, מצווה, תקווה, למשולש של הסטרא אחרא: ספק, פיתוי, ייאוש. העולם המודרני היה קשור עם המשולש הראשון, הוא האמין בתיאוריות, ערכים ואוטופיות. אולם הוא אכזב וחטא. הוא המאיס את המילים הגדולות שהכריזו על אידיאלים. העולם הפוסט-מודרני מקדש את המשולש השני, ובייחוד את הקואליציה של הפיתוי עם הייאוש. אם אין תקווה- הכל מותר. עמדתנו הדתית פירושה 'אמונה' ואם תרצה- הימור שיש לעולם, ולחיינו, משמעות. ואכן: הניתן להיות אדם לא-דתי בעולם פוסט-מודרני?"

 

האם אנחנו רק מדברים על פוסט מודרניזם (בקרב האמנות, האליטה והאקדמיה) אבל בעצם חיים בעולם שהוא מודרני במהותו?

"כאמור, העולם המודרני חטא חטאים חמורים, בקולוניאליזם ובאשליות האוטופיות הלאומניות והקומוניסטיות. אכזבות אלו גרמו לבני אדם רבים להעדיף את המשולש האגואיסטי 'אני-כאן ועכשיו', על פני החזונות לתיקון עולם. אך הפיתרון אינו בייאוש, אלא בתקווה חדשה לתיקון אמיתי. חסד עשה איתנו הקב"ה שהפוסט-מודרניסטים כותבים בעגה משלה, ערלת שפתיים ועט, מסובכת ובלתי מובנת. אלמלא זאת, השפעתם הייתה הרסנית. אני חושב שמדינת ישראל חייבת לתמוך בעריכת כנסי השתלמות פוסט-מודרניים לכל יריבינו ואויבינו."

 

אתה ידוע בשימוש שלך בכלים תרבותיים שונים (ספרות ילדים, ספרות יפה וסרטי קולנוע) על מנת ללמד מהלכים פילוסופיים. האם זו מתודיקה, או שיש כאן גם עניין מהותי?

"אנו מכירים שתי צורות של העברת מידע וטיפול בה: הדרך הדיגיטלית והדרך האנלוגית, או אם תרצה – בזהירות רבה – האונה השמאלית והאונה הימנית של המוח. או אולי, גבורה וחסד. הגבורה של הניתוח הלוגי, חייבת להיות מלווה בחסד של התפיסה הכוללנית והמוחשית. אם לאחר שלמדתי סוגיה, תלמודית או פילוסופית, אינני רואה בפני תמונה, סימן שלא הבנתי אותה. מעבר לכך, הפילוסופיה וכל היצירה הרוחנית והאינטלקטואלית הרצינית, חדורה בשאלות האנושיות הגדולות: בחיפוש א-להים, חידת האדם ודילמת הטוב והרע. הקשרים שבין העולמות אינם מלאכותיים, הם מהותיים".

 

בהנחה שהנוער ספוג בתרבות הפוסט-מודרנית שהוא קולט מאמצעי התקשורת- מה התכונה שעל המחנכים לכוון אליה, מה הרגש שיעזור להם להתמודד בעולם כזה, ולשמור על ערכיות ואמון?

"אינני רואה עצמי ראוי לחנך מחנכים. למרות זאת אומר שהמחנך חייב להציג את עצמו, את עולמו הוא, אחרת אין כאן חינוך אלא צביעות. השינוי הגדול יתרחש- והוא כבר מתחיל להתרחש- כאשר מחנכים שגדלו בעולם הבעיות האקטואליות, ועברו אותן, ייכנסו לעולם החינוך".

 

אתה מדבר בכזו התנגדות על העולם הזה, שבעצם מרכיב את השיח התרבותי של היום- יש תקווה 'לעשות עם זה משהו' בכלל?

"על העולם התרבותי הפוסט-מודרני חייבים אנו לומר: 'קליפתו אכלתי ותוכו זרקתי'. עלינו לשמור על הקליפה, פריה של הטכנולוגיות החדשות, ששינתה את העולם על ידי יצירת סוגי התקשרויות חדשות, את האמנות בת-זמננו, את המציאות הווירטואלית והבדיונית, ועוד היד נטויה.

נגד התוך הפוסט-חדש, עלינו להילחם ולעמוד על מבטנו המיוחד, המבט היהודי-אנושי. זהו מבט שמאמין שמעבר לכל הפיתויים עומד ערך יסודי חשוב: האהבה שבקדושה, שהיא אהבת הנפשות והגופות שבין עלם ועלמה."

 

(פורסם: 'שבת בשבתו', ר"ה תשע"א)

2 תגובות על ״האהבה תנצח״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: