פילחה את לבנו תפילה

עכשיו נתפלל ערבית. הנשואים יקחו בידיהם את התינוקות ויערסלו אותם, ויהיה בהם משהו מחבק וחם, והם ישקיעו את התפילה לתוך גוף הילדים כמו אמבט בבונג לכאבי הבטן,
ואנו, שאיננו נשואים, ניקח את עצמנו בידינו ונחבק ונחליק ונרגיע, כי תפילת ערבית היא המקום שבו נפגשים. בואו נעצור לרגע, חברים, ונתפלל ערבית.

כי ערב עכשיו.

והחושך מסביב נופל כמו שמיכה. קצת מחניק, קצת כבד, קצת מעקצץ.
יש הבדל בין אבא לאמא בכיסוי שמיכה- אמא מניחה עדינה, מרפרפת, כדי לא להפריע לשינה, שהיא מתוקה וקלה, וכמעט כמו ערות, ורק דואגת שהדברים יהיו מכוסים- לא מפרפרים מדי, לא זועקים, אם בוכים אז בשקט,
ואבא עושה הכל ברעש גדול, מושך את השמיכה מתחת ואז פורש בתנופה גדולה, בודק שהכל מכוסה ואז דוחק את השוליים מתחת הגוף- שהדברים יהיו מהודקים ומדוייקים, כי שמיכה צריכה גם לחמם ולא רק לכסות, כי שמיכה היא גם גבול מסויים.
וכך הוא החושך.

והתפילה שלנו מתנדנדת, ואנו מתנדנדים בתפילה, בין לבין. אנשים מצטופפים זה לזה וערבים זה על זה בנעימות רכות של סיום: המעריב ערבים ומסדר את הזמנים ברצונותיהם, ואת כל התחושות לוקח למקום הנאסף הזה, ששמו ערב. והדברים היגעים מוצאים פורקן, ושקט, והקשבה לתאנה שדופקת עירומה על קירות הקראוון. לא, אין בכך עבירה על מצוות התפילה. אינכם מבינים- זאת היא התפילה.

וביחד נאסף הכל: הצער שב מן השדה והוא עייף, הגעגוע מחמם כפות ידיים ליד הרדיאטור, הנינוחות עושה קפה בחדרון שבכניסה-

הרוח בחוץ לא מאיימת. אנו מתפללים ערבית.

2 תגובות על ״פילחה את לבנו תפילה״

  1. חיפשתי את הקטע הזה, והגעתי למקום הזה שלא ידעתי שקיים. תתחדש.
    הקטע עדיין יפהפה כמו שזכרתי אותו, מבטא באופן הכי נכון לה את התפילה היפה ביותר ביממה. תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: